התמכרות למין היא הפרעה התנהגותית שבה אדם אינו מסוגל לשלוט בתשוקותיו המיניות או עוסק בפעילויות הנחשבות מחוץ לנורמה עבור תרבותו. במקרים הקיצוניים ביותר, התמכרות למין עלולה לגרום לבעיות פסיכולוגיות חמורות ולהשפיע באופן הרסני על מערכות יחסים. מדריך זה מספק מבט מעמיק על הגורמים, הסימפטומים והטיפולים הקשורים להתמכרות למין.
מהי התמכרות למין?
התמכרות למין היא הפרעה המאופיינת בחוסר יכולתו של הפרט לשלוט בדחפים המיניים שלו או על ידי עיסוק בפעילויות שהן מחוץ לנורמה של תרבותו. זה דומה להתמכרויות התנהגותיות אחרות כגון הימורים או הפרעות אכילה, שבהן אדם עוסק בהתנהגויות כפייתיות שהוא מתקשה לשלוט בהן. בעוד התנהגויות כפייתיות אלה יכולות להיות מהנות בטווח הקצר, ההשלכות ארוכות הטווח הן לעתים קרובות הרסניות.
למרות שכיחותה, התמכרות למין נותרה אבחנה שנויה במחלוקת ואינה מופיעה כיום ב- DSM-5 (הגרסה הנוכחית של המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות). עם זאת, היא מוכרת כ"הפרעת שליטה בדחפים שלא צוין אחרת", המאפשרת לקלינאים לאבחן מגוון רחב של התנהגויות כפייתיות.
הגורמים להתמכרות למין
אין גורם יחיד להתמכרות למין, והיא נוטה להתפתח מתוך שילוב של גורמים. אלה יכולים לכלול גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים.
גורמים ביולוגיים: הוצע כי לאנשים מסוימים יש הבדל ביולוגי בסיסי שגורם להם להיות רגישים יותר לפתח התמכרות למין. לדוגמה, אנשים עם רמות גבוהות יותר של אנדרוגנים (הורמונים המווסתים את החשק המיני) עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח התמכרות למין. גורמים ביולוגיים אחרים, כגון נטייה גנטית או גורמים סביבתיים, עשויים גם הם לשחק תפקיד.
גורמים פסיכולוגיים: נהוג לחשוב שיש אנשים שמשתמשים במין כדרך להתמודד עם בעיות נפשיות בסיסיות, כגון חרדה או דיכאון. אחרים משתמשים במין כהסחת דעת מרגשות לא נעימים או כדרך לספק צרכים רגשיים אינטנסיביים. בנוסף, מי שחווה טראומה או אירוע טראומטי עשוי לפנות למין כדרך להתמודד או לנסות 'למלא את החלל' שהוא חש.
גורמים חברתיים: הוצע כי ציפיות חברתיות ותרבותיות מסוימות יכולות לשחק תפקיד בהתפתחות התמכרות למין. לדוגמה, תרבויות מסוימות עשויות לשים דגש מוגזם על חשיבות המין או הפעילות המינית, מה שיכול להוביל להתמקדות מוגברת במין ובפעילות מינית מוגזמת. בנוסף, ציפיות תרבותיות מסוימות או אמונות סביב מין יכולות להוביל אנשים להתבצר בהתנהגות מחפשת מין.
תסמינים של התמכרות למין
הסימפטומים השכיחים ביותר של התמכרות למין כוללים:
• עיסוק יתר במין, כולל שימוש בפורנוגרפיה, שימוש באתרי ואפליקציות היכרויות מקוונות, חדרי צ'אט סקס או סקסטינג
• יחסי מין חוזרים ונשנים ולא מוגנים
• ניתוק רגשי מבני זוג במהלך פעילות מינית
• סודיות אינטנסיבית סביב פעילויות מיניות
• דחפים בלתי נשלטים לעסוק בפעילות מינית
• אוננות כפייתית
• מעורבות כפייתית בפעילויות מיניות שיש להן השלכות משפטיות או חברתיות
• השתתפות בפעילויות מיניות שעלולות להיות מסוכנות, או בפעילויות המערבות שותפים מרובים;
• תחושת אשמה או בושה לגבי הפעילות המינית של האדם אך לא מסוגל להפסיק את ההתנהגות
אבחון התמכרות למין
אבחון התמכרות למין אינו תהליך פשוט מכיוון שאין כיום תקן זהב לאבחון, ועדיין קיים חוסר הסכמה בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש לגבי האופן שבו יש לסווג אותו. עם זאת, ישנם קריטריונים מבוססים מסוימים שיכולים לעזור לקלינאים לקבוע אם אדם עלול לסבול מהתמכרות למין.
קריטריוני האבחון של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA) מכירים בכך שאבחון התמכרות למין הוא מורכב ולעתים קרובות עשוי לקחת פרק זמן ארוך לפני שכל הגורמים והתסמינים מובנים במלואם. ה- APA מציע את "הקריטריונים הבאים לדאגה" לסיוע בזיהוי התמכרות למין:
• חמישה או יותר מהקריטריונים הבאים התקיימו באותה תקופת זמן של 12 חודשים:
• עיסוק בלתי נשלט בפנטזיות, דחפים או התנהגויות מיניות
• ניסיונות חוזרים ונשנים להפחית, לשלוט או להפסיק התנהגויות מיניות
• חוסר יכולת להתנגד לפעילויות מיניות שעלולות להזיק לעצמך או לאחרים
• בילוי זמן רב באופן משמעותי בעיסוק בפעילויות הקשורות להתמכרות
• השתתפות בהתנהגויות הנחשבות פסולות מבחינה חברתית הקשורות למין
• הזנחת פעילויות חברתיות, תעסוקתיות או פנאי חשובות עקב ההתמכרות
• הסלמה של סוג הפעילות המינית, עם מעשים אינטנסיביים יותר פרקים תכופים יותר
• רצון מתמשך או מאמץ לא מוצלח להפסיק, להפחית או לשלוט בהתמכרות
אדם העומד בקריטריונים אלה במשך 12 חודשים לפחות עשוי להיחשב כסובל מהתמכרות למין.
T
